לפעמים, אין מה לעשות, חייבים לעשות דברים שלא אוהבים, לפגוש אנשים שלא ממש מתחברים אליהם או להיות באירוע שאנו לא רוצים להיות בו.

אם אנחנו לא חייבים  – צריך להחליט האם לבצע את המשימה המאוסה או לוותר עליה. אבל כל החלטה שלא נקבל עלינו לעמוד מאחוריה בכבוד. אם החלטנו בסוף ללכת לאירוע  – אין מה לעשות פרצוף חמוץ.

זה החלק הקל.

וכשאין ברירה וצריך לעשות משהו שלא אוהבים – מה אז. זה תלוי לגמרי בעצמנו. ישנם שדוחים ודוחים ודוחים וישנם שמעדיפים מיד עכשיו ולסיים את העניין. מה שיכול להנחות אתכם הוא השאלה

מה יהיה לכם הכי טוב, אולי הכנת עבודה גדולה בלימודים לא כדאי לדחות לערב לפני, אבל סידור ארון הבגדים יכול לחכות.

הכל עניין זה סדר עדיפויות אישי ואיזה תוצאה תהיה הכי טובה עבורכם.

 

אל תשכחו שבכל מפגש עם אנשים אחרים, אנשים קובעים עלינו דעה, מה תרצו שיחשבו עליכם? בכלל אכפת לכם מה יחשבו עליכם? ואולי באירוע המעיק שנאלצתם ללכת אליו יהיו אנשים שחשוב לכם להרשים?

 

פשוט תבדקו מה הכי טוב עבורכם ומה יהיה הכי נכון עבורכם ויקדם אתכם – אל תחשבו על הקושי שבמשימה אלא על מה שתרוויחו או מה תעשו אחרי כן.

שואלים אותי הרבה פעמים – מה אני עושה עם החסמים שמפריעים ביום יום ? איך אפשר להתגבר עליהם?

קודם כל תשאלו את עצמיכם האם שווה   לוותר עליהם? רק ברגע שתחליטו ששווה לכם לוותר עליהם – תוכלו באמת לוותר עליהם.

 

אז איך יודעים – מאזנים.

בחרו חסם או התנהגות שאתם רוצים לשנות ולא מצליחים -  ושאלו את עצמיכם שלוש שאלות:

1. מה אתם מרוויחים ההתנהגות/חסם – בטח יוצא לכם משהו טוב מזה , אחרת לא הייתם מתנהגים כך.

2. מה אתם מפסידים – למה אתם רוצים לשנות

3. עכשיו שימו את הרווח וההפסד על המאזניים והחליטו מה יותר כבד, על מה שווה לכם לשמור ומה מהווה לכם נטל שצריך לשנות.

 

אשמח לשמוע מכם מה מראים המאזניים שלכם.

לפעמים אנחנו צריכים להגיד משהו לא נעים או קשה לאנשים האהובים עלינו או היקרים מאוד ללבנו.

אנחנו פוחדים, מגמגמים, אולי אפילו לא אומרים – בסוף הדבר מתגלה לעתים כבדרך אגב או בטעות

וזה יוצא פשוט מכוער וכל הצדדים יוצאים נפגעים.

שני כללי אצבע שיעזרו לכם להחליט:

הדבר הראשון הוא ההחלטה האם לספר או לא – זוהי החלטה שעליכם לקבל בהתאם להשקפת העולם שלכם ומערכת היחסים עם האדם בו הדברים נוגעים.

קחו בחשבון שלהחלטה זו יהיו השלכות ועליכם לשאת בהן.

 

הדבר השני הוא האופן בו אנו אומרים את הדברים – היו ישירים אל תלכו סחור סחור אבל בצורה  נכונה. חישבו מה אתם רוצים להגיד ומה חשוב לכם שהאדם שמולכם יבין,

התאמנו בשיחה ומצאו את הזמן הנכון לשיחה. אחרי שדיברתם הקפידו להקשיב לצד שני או לתת לו זמן לעכל את הדברים.

אל תצפו ישר לתגובה, והאמת, אל תצפו לתגובה בכלל – עכשיו הכדור עבר לצד השני והמיקוד עבר מכם אליו.

לכולנו יש דברים שמעיקים עלינו בחיים, זה יכול להיות אדם שנוכחותו קשה לנו

זה יכול להיות  משהו שחייבים לעשות ואנו לא אוהבים, שיעור באוניברסיטה שאנו

לא אוהבים או אפילו העבודה שמפרנסת אותנו ושוחקת אותנו במקביל.

 

לא תמיד אפשר להתנתק מהדברים שמעיקים עלינו, אבל אפשר ללמוד להסתדר איתם.

רשמו שני דברים טובים על הדברים המעיקים – שני דברים טובים על האדם שמעיק עליכם,

שני דברים טובים שאתם מרוויחים מהעבודה וכו'.

 

הדברים הקטנים והטובים יעזרו לכם להתגבר על הקושי.

ללכת עם ילד קטן ברחוב זאת חוויה. כל דבר שהוא רואה מופלא בעיניו, אוטובוס גדול, ציפור בשמיים, חתול שמתלקק בשמש, מערבל בטון לצד הכביש או פרח קטן מציץ מסלע. מתי בפעם האחרונה, התלהבת ממראה עינייך?

האם אנחנו בכלל טורחים להסתכל סביבנו או שאולי הכל עובר לידינו מבלי שנקדיש לו תשומת לב כלשהי?

אנחנו כל כך עסוקים בערמות התיקים שדורושת טיפול במשרד, בלקוח שכבר שבוע לא החזרנו לו צלצול, בדואר האלקטרוני שלא עברנו עליו אתמול בערב כי היינו עייפים ואנחנו מקווים שנספיק לצאת בזמן מהעבודה בשביל לקחת את הילד מהחוג ובאותה מחשבה כבר מקווים שההורים לא ישכחו להוציא את הילד ולתת לו בננה לפני שהוא הולך לחוג.

ומה יצא לנו מכל זה? כאב ראש, לחץ ומועקה ובעיקר מחשבות על מה לעשות במקום לחוות את ההנאה שברגע.

אנו רואים את העולם בעיניים ציניות, אנחנו כבר מראש רואים את המכוער, את ה"קנוניה" מאחורי הדברים, את הניסיון של האחר להתעשר על חשבוננו. אנחנו לא מתלהבים מהאוטובוס הגדול , אנחנו חושבים שאגד העלו את המחירים סתם כי הם יכולים, או שאין מספיק מושבים, או שהתדירות של קו האוטובוס היא נמוכה מדי וזה גורם לנו לקחת שני קווים כדי להספיק להגיע בזמן לעבודה. אנחנו לא מתלהבים מהפרח הקטן בסלע כי אנחנו רואים את הבניין הגדול שבנו ליד ובגללו נהרסה הגבעה הירוקה שכל אביב היתה מתמלאת שלל צבעים ונינוחות של פרחי בר.

אז הגיע הזמן לשנות גישה. נכון, לא הכל צודק בעולם ויש הרבה דברים מכוערים, אבל זאת הבחירה שלנו במה להתמקד והאם להנות בחיים, ונראה לי בטוח להגיד שכולנו בסופו של דבר רוצים להנות בחיים.

עשו לעצמיכם הרגל, חפשו באופן אקטיבי שלושה דברים יפים כל יום. מהם אותם דברים יפים? דברים שמשמחים אתכם כמו למשל שיר שאתם אוהבים שהושמע ברדיו, מוכר אדיב בחנות, בדיחה מצחיקה ששמעתם, חמש דקות של שקט ומנוחה באמצע יום סואן וכו'. הכוונה היא לדברים קטנים שעושים טוב בלב, וצריך לחפש אותם ולבלוש אחריהם. אחרי כמה זמן זה יהפוך להרגל ובאופן טבעי תשימו לב לדברים הקטנים.

הרגל נוסף שכדאי לסגל הוא התמימות. תנסו להסתכל על העולם בעיניים של ילד, להתפלא מהטכנולוגיה שסביבנו, להתפעל מהיופי ולראות כל דבר כאילו זאת פעם ראשונה שאתם נתקלים בו. מבלי להצמיד לו את הדעה שכבר גיבשנו עליו.

ההרגלים האלו הם סוכריות קטנות שאנחנו ממתיקים בהן רגעים בחיים.

דון קישוט נלחם בכל. הוא לא עצר לבדוק, האם יש טעם בכלל להילחם.

לפני שאנחנו יוצאים לקרב חשוב לבדוק – מה זה ייתן לי המלחמה הזאת? האם אני באמת אשיג משהו? האם זה עניין עקרוני שבכל מחיר אלחם עליו? אולי עדיף להפסיד את הקרב כדי לנצח במלחמה?

מה שחשוב הוא לדעת לברור בין כל הקרבות שיש לנו, במה להילחם. יש דברים שכדאי להבליג עליהם , לנסות להתרחק מהם או ללמוד לחיות איתם וחבל לבזבז עליהם אנרגיה שלא תוביל לשום מקום ורק תתסתכל אותנו.

המטרה שלנו היא להנות מהחיים.

אני מזמינה אתכם להכיר את עצמיכם לעומק.

רישמו לעצמיכם שש תכונות חזקות, עוצמות שיש בכם, ושש תכונות חלשות.

בקשו משלושה אנשים אחרים שאתם מכירים לעשות את אותו הדבר – לרשום עליכם שש תכונות כוח ושש תכונות חולשה. כל זאת מבלי שתראו להם מה כתבתם ומבלי שהם יראו מה כל אחד מהם כותב.

התוצאות יכולות להיות מאירות עיניים.

מוזמנים לשתף.

כדי לדעת מהם הרצונות שלנו ולא של האחרים, כדי לדעת איך לעמוד על שלנו ולא להיכנע ללחצים, אנחנו צריכים לדעת מי אנחנו.

מה הערכים שמנחים אותי בחיים? מהם הצרכים שלי? ממה אני מבקשת להימנע ומה אני מבקשת להשיג?

עשו לעצמיכם רשימה של 5 ערכים  שמנחים אתכם בחיים, ו5 צרכים שמניעים אתכם.

אם אתם מתקשים, שילחו לי מייל ואשלח אלייכם רשימה של צרכים וערכים מהם תוכלו לבחור.

זה הצעד הראשון, להכיר את עצמיכם.

פשוט מאוד, אתה נקרע.

כשאנחנו רוצים לרצות את כל העולם אנחנו פוגעים בעצמנו בשתי דרכים:

1. אנחנו נקרעים לכל הכיוונים בכוונה להתאים את עצמנו לרצונות שונים וסותרים.

2. אנחנו מתעלמים מהרצונות שלנו.

בכך אנחנו יוצאים מופסדים מכל הכיוונים מכיוון שלא ניתן לרצות את כולם או לחיות מתוך שלמות כאשר אנחנו מוותרים על עצמנו.

צריך לדעת למצוא את האיזון הנכון בין מה שאנחנו רוצים לעצמנו לבין מה שמקובל ומצופה מאתנו על ידי הסביבה. היכולת לשמור על האיזון תלויה בשאלה עד כמה אנחנו מרגישים שלמים עם עצמנו ועד כמה נוכל "להגן" על התנהגותינו בפני אחרים ובפני עצמנו.

כל היום אנחנו דואגים מתרוצצים ועושים הרבה דברים עבור אחרים. אנחנו דואגים לבן הזוג שיוכל צהרים, שלא יעבוד קשה מדי, אנחנו דואגים לילדים שיהנו בגן ושיהיו להם חברים, שיצליחו במבחנים בבית ספר, אנחנו דואגים בעבודה לעמוד בלוח המזנים, דואגים לעובדים שלנו, ללקוחות שלנו….

ומה איתנו, מתי אנחנו דואגים לעצמנו? לפעמים זה נתפס כאגואיסטי לדאוג לעצמך ואני שואלת למה? למה שלא נדאג לאדם הכי קרוב לנו – לעצמנו. זה לא אומר שאנחנו מזניחים אחרים, זה רק אומר שאנחנו מטפחים את עצמנו.

עשו לכם הרגל וכל יום עשו משהו קטן למען עצמיכם.